"בעולם משתנה ולא ברור, אנו עוזרים לצעירים וצעירות למצוא משמעות, לפתח מוטיבציה ולהרגיש שייכים".
אורי ויינבלט וכפיר הדר
השאירו פרטים לשיחת ייעוץ:
מה היא גישת הקונטקטיביטי (Contactivity)?
השכיחות של מצבי הימנעות, חוסר מוטיבציה וחרדה חברתית נמצאת במגמת עלייה ברחבי העולם. בעוד שאנשי מקצוע מקשרים בדרך כלל התנהגויות אלו לדיכאון או חרדה, קיימת קשת רחבה יותר של בעיות הקשורות אליהן (ראה איור 1). גישת הקוטקטיביטי פותחה במיוחד כדי להתמודד עם אתגר זה. מודל זה מסייע לאדם הנמנע כמו גם להוריו ולצוות החינוכי לעבור ממצבי ניתוק וחוסר מוטיבציה למצבי חיבור והתמודדות אמיצה עם אתגרי החיים בתקופה הנוכחית.
איך מתרחש תהליך הטיפולי בקונטקטיביטי (Contactivity)?
אנשים הבוחרים בדרך ההימנעות והסתגרות יעדיפו – במקום להתמודד עם הגורם המאיים – להימנע ממנו. כך הם מוצאים שקט והגנה מתחושות לא נעימות, אך גם מחלישים את יכולתם להתמודד עם קשיים ואתגרים. בסופו של דבר, הבית, שהיווה מקום של ביטחון, הופך עבורם למלכודת שקשה לצאת ממנה אל החיים.
הניתוק, מעצמינו ומאחרים הוא המשמר את בעיית ההימנעות וחוסר מוטיבציה.
כדי להתמודד עם ההשלכות ההרסניות שלו אנו מייצרים מגוון שלם של חוויות חיבור (לעצמי, לאחרים, לטבע, לגוף), הנוגדות את הניתוק ומאפשרות לאדם לבוא במגע עם כוחותיו כמו גם הפגיעות שלו – בדרך שמקדמת קבלה עצמית ובונה ערך עצמי ומוטיבציה.
הליך השינוי מתרחש תוך התמקדות בחמישה תחומי עבודה מרכזיים, כל אחד בתורו מחזק, מעצים ומעורר תקווה.
איך לומדים קונטקטיביטי (Contactivity)?
תכנית הכשרה בקונטקטיביטי כוללת הרצאות תיאורטיות ורכישת מערך כלים מעשיים ויעילים להתמודדות עם מצבי הימנעות.
מבנה ההכשרה מורכב משתימודולות ויום הדרכה מרוכז:
- קונקטיביטי 1: שלושה ימים (24 שעות אקדמיות)
- קונקטיביטי 2: שלושה ימים (24 שעות אקדמיות)
- יום סופרויזין: יום אחד (שמונה שעות אקדמיות)
קונטקטיביטי 1:
"להתחבר ולעורר מוטיבציה"
תחושת ערך עצמי חזקה ויציבה מושרשת בקשרים אמיתיים ובריאים לזולת ולעצמי. קשרים כאלה מעוררים חיוניות, מוטיבציה לעשייה , חוסן רגשי וחמלה כלפי עצמנו, גם לנוכח כישלון. כדי לפתח ולטפח קשרים כאלה זקוק האדם הנמנע לעזרתנו.
• מהי הימנעות? מדוע כל כך הרבה ילדים ובני נוער בוחרים בדרך ההימנעות?
• היכרות עם שלושת רמות ההימנעות (עצמי, אחר, קבוצה)
• כיצד להגביר את המוטיבציה של האדם הנמנע
• כיצד הטכנולוגיה והתרבות העכשיוית מגבירים מצבי הימנעות
• הצגת עשרת העקרונות הבסיסיים של Contactivity
• דינמיקת "רדיפה – התחמקות" וכיצד לצאת ממנה
• היכרות עם רגשות ההימנעות: בושה וחרדה
• התמודדות עם הפיצול בין החיים הרגילים לחיים וירטואליים – כיצד משחקי מחשב יכולים לעזור לילד הנמנע להתחבר מחדש לעצמו
• Systemic Mirroring: התערבות לחיבור מחדש עם עצמי ואחר
• "התיישבות מחברת" : איך לנהל שיחה עם אדם נמנע
• התערבויות לטיפול במצבי הימנעות בבית הספר
קונטקטיביטי 2:
"איך להרגיש שייך?"
מספר הולך וגדל של צעירים מרגישים לא שייכים, מבודדים, נטולי קבוצה או קהילה שבה הם מרגישים באמת "בבית". חלק זה בהכשרה מוקדש לסיוע לצעירים בטיפוח תחושת השייכות – במשפחותיהם, במעגלי החברים, בבתי הספר ובעולם הרחב.
• למה כיום כלכך קשה להרגיש שייך?
• אובדן המשמעות וכיצד להחזיר אותה
• כיצד לעזור לתלמיד הנמנע בבית הספר להתחבר לעצמו ולאחרים
• דרכים לספר סיפורים המובילים לחיבור עם האדם הנמנע
• טכניקות Systemic Mirroring מתקדמות
• איך לעזור לתלמיד הנמנע להתחבר לקבוצה ולהרגיש שייכות
• מה קורה כאשר הנער הנמנע הופך לתוקפני.
• הנחיות לביקורי בית
• אופן החזרת התלמיד לאחר תקופת היעדרות ארוכה
קונטקטיביטי סופרויזין
יום מרוכז, כל כולו מקרים של מצבי הימנעות והטיפול בהם (הן מהמשתתפים והן מצוות ההכשרה).
אודותינו
קונטקטיביטי היא גישה טיפולית ייחודית לטיפול בהימנעויות ומצבי ניתוק. גישה זו פותחה לאחר שנים של עבודה משותפת עם מאות משפחות שבהן לפחות בן משפחה אחד היה במצב של הימנעות, ניתוק והסתגרות. באופן הדרגתי התגבש ונבנה מודל רב-ממדי לטיפול במצבים אלו.
בשנת 2011 הקמנו את מכון מראות ופיתחנו מודל לוויסות רגש הבושה – הרגש המשמעותי ביותר המוביל להימנעות וחוסר מוטיבציה.מודל זה (Systemic Mirroring) מתואר בפירוט בספר שכתבנו בשנת 2018 בשם "Shame Regulation Therapy for Families".
בשלב השני, בעקבות הידע הרב שצברנו בעיקר מעבודה עם בנים נמנעים (צעירים, מתבגרים ובוגרים) הסובלים מקשיים בוויסות רגש הבושה, כתבנו ספר על הטיפול הייחודי בבנים בשם "המשבר של הבנים – כיצד לסייע לבנים צעירים, מתבגרים ובוגרים מנותקים, משועממים וחסרי מוטיבציה". בעקבות הספר הקמנו בשנת 2020 את מכון בנים www.boystherapy.co.il
על בסיס הניסיון הרב בטיפול בצעירים וצעירות הסובלים מבעיות של הימנעות, פיתחנו את גישת Contactivity . הגישה מספקת לאדם הנמנע ולמשפחתו מפת דרכים ברורה כיצד להשתלב בחיים היום-יומיים המאתגרים של תקופתנו. בתהליך הטיפול מתבצעת העצמה של הצעיר או הצעירה, ובני המשפחה מקבלים כלים ברורים כיצד לתמוך בתהליך זה.
המכון כיום מספק טיפול לצעירים וצעירות נמנעים כמו גם מקיים הכשרות באופן שוטף. המודל הטיפולי נלמד במכוני טיפול משפחתי שונים ברחבי אירופה (בעיקר בשווייץ https://neue-autoritaet.ch/ ובאוסטריה https://pina.at/) ומיושם גם בבתי ספר רבים. הגישה משלימה את גישת הסמכות החדשה וההתנגדות לא-אלימה כשמטינו המוצהרת היא לעזור לצעירים וצעירות שחשים כיום שאין להם סיכוי להצליח, להתחבר ולמצוא משמעות בעולם.
קצת עלינו:
ד"ר אורי ויינבלט, אני פסיכולוג קליני מומחה, בעל דוקטורט בפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב ומרצה במכונים לטיפול משפחתי ברחבי אירופה. את ראשית הדרך הטיפולית עשיתי בעבודה משותפת עם פרופסור חיים עומר, עבודה שהניבה את מודל הסמכות ההורית וההתנגדות הלא אלימה. בהמשך פיתחתי את מודל ה Systemic Mirroring לוויסות רגש הבושה,כתבתי ספר על הטיפול בבנים מנותקים ופיתחתי את גישת הContactivity .
כפיר הדר, אני מטפל בעל ניסיון רחב ומקיף בעבודה עם הורים, ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים הסובלים מחרדה, דיכאון, הסתגרות והימנעות מקשרים חברתיים. אני מנהל את מכון 'מראות' ומכון 'בנים' ברמת-גן. כאלוף ישראל לשעבר בג'ודו (לנוער) אני משלב בנוסף לכלים טיפוליים פסיכולוגים גם התערבויות מבוססות תנועה שמובילות לשינויים משמעותיים עם צעירים הסובלים מבעיות של הימנעות ודימוי עצמי נמוך. בשנים האחרונות עסוק בעיקר בפיתוח התערבויות טיפוליות בגישת הContactivity.